נולדתי לתוך עידן וסביבה שבהם חיבור לאינטרנט מהיר היה נגיש ונוכח בכל בית. אך בתור ילדה קטנה, בזמן שרוב חבריי בילו את זמנם מול המחשב וטיפחו את יכולותיהם הטכנולוגיות, אני העדפתי לצייר קומיקסים ולברוא עולמות מומצאים על רוחבו של דף A4.
המפגש הרצוני הראשון שלי עם האינטרנט התרחש בגיל שבע. שמעתי את הוריי מדברים על ״גוגל״, וכששאלתי על מה מדובר סופר לי על מנוע החיפוש האינטרנטי שאפשר למצוא בו הכל. מלאת התלהבות מהתגלית המרעישה על ישות מסתורית יודעת כל, ביקשתי מאחותי הגדולה שתעזור לי לחפש באינטרנט תמונות אמיתיות של חייזרים. מאז השתנה עבורי הכל.
יחד עם רבים מבני דורי מצאתי באינטרנט מפלט, עוד לפני שהפך לאחת הדרכים הנפוצות ביותר לתקשורת. נחשפתי למגוון גדול מאוד של אינפורמציה, והייתה לי האפשרות להבין בקלות יחסית מה אני אוהבת ומה פחות. בחרתי עם מי להתחבר, מצאתי אפשרויות ביטוי חדשות וגיליתי קהילות רבות ומגוונות שחוגגות את התחביבים והתשוקות שלהן. ייתכן אפילו שוויתרתי במידה מסוימת על האפשרות לחפש את כל אלה בחיים האמיתיים.
יש שיגידו שהגישה הבלתי מוגבלת של האדם הפשוט לכל אלה יוצרת מפלצת הרסנית, אבל עליי המפלצת הזו חביבה במיוחד. וכך, מתוך אהבה גדולה לסביבת המחייה בה התפתחתי, החלטתי להקדיש את פרויקט הגמר שלי לאינטרנט, ויצרתי את Weird Wide Web – מדריך מאויר המאגד תופעות אינטרנט מוזרות, מספר את סיפורן של קהילות משונות, פלטפורמות נישתיות, אסתטיקות וסגנונות־חיים שמקורם ובסיסם באינטרנט.
סיפאנק
מארק צוקרברג הוא לטאה
האם הכלב מת?
אסמ״ר
וויפיי־פיקנינג
התעניינתי במהלך שבו האינטרנט המבולגן והאבסטרקטי מומר אל תוך עולם החומר המוחשי של הפרינט. הרגשתי שבעזרת מדריך מודפס וכרוך, שבו המידע מחולק לקטגוריות כלליות ומלווה במילון מושגים לעזרת המשתמש, אני מסוגלת להעניק לכל תופעה אינטרנטית מקום של כבוד. מתוך המחשבה הזאת בניתי את הבריף לפרויקט, אבל מכאן עד לתוצר הסופי הדרך הייתה ארוכה ומלאת מהמורות. זמן קצר אחרי שהתחלנו לעבוד על הפרויקטים בבצלאל, פרצה מגפת הקורונה והגבילה את תהליכי העבודה שלי ושל חבריי למחזור.
הבנתי שמבלי ששמתי לב לקחתי על עצמי משימה שאפתנית שבה אני אחראית על מחקר, כתיבת תוכן, איור, עיצוב ועימוד של הספר. על מנת להצליח לסיים את הפרויקט בזמן הנתון הייתי צריכה לבנות לעצמי לוח זמנים צפוף ולהיצמד לו.
האיורים הראשונים שיצרתי היו פשוטים מאוד, וכללו פורטרטים בצבעי מים של דמויות מוכרות מהאינטרנט. בשלב זה המנחה שלי, מיכל בוננו, ייעצה לי בחוכמה שצריכה להיות הצדקה לשימוש שלי באיורים – עליהם לספק ערך מוסף בתיאורם את עולם האינטרנט המופרע, בשונה משימוש בתמונות או דימויים מסוג אחר. לכן החלטתי להרכיב סצנות בטכניקת קולאז׳ דיגיטלי ולהשתמש בהן כרפרנס לאיורים.
על מנת לשרת את החזון האנציקלופדי בחרתי בשפה איורית ריאליסטית קלאסית, בטכניקה של צבעי מים בשכבות ועפרון שחור. החלטתי גם לשלב באיורים עצמם סממנים מעולם האינטרנט – בין אם זה הנגן של יו־טיוב או טיפוגרפיה ידנית של כתובות לינקים ותגיות
על מנת לשרת את החזון האנציקלופדי שהיה לי בתחילת הדרך בחרתי בשפה איורית ריאליסטית קלאסית, שנעשתה בטכניקה של צבעי מים בשכבות ועפרון שחור. החלטתי גם לשלב באיורים עצמם סממנים מעולם האינטרנט – בין אם זה הנגן של יו־טיוב או טיפוגרפיה ידנית של כתובות לינקים ותגיות.
הכתיבה התגלתה כחלק המאתגר ביותר בפרויקט. השתדלתי לסקר כל נושא באופן הנאמן ביותר למציאות, בדרך שמכבדת את האנשים והקהילות הללו ולא מלעיגה אותם, ולשלב מעט הומור כדי לתרום לקריאה קלילה ומהנה. כבר בתחילת הדרך הבנתי שיש צורך במילון מושגים על מנת להנגיש כמה מהנושאים לכלל הקוראים.
כשהבנתי שהכתיבה לוקחת לי יותר זמן משצפיתי, פניתי לעזרתם של קרובים וחברים – עמית בר־נוי, אולי דנון, שי דיין ועומר שוקרון, שתרמו רבות במחקר ובכתיבת הטקסטים.
למרות התשוקה הגדולה שלי לנושא, מצאתי את עצמי חודש לפני מועד ההגשה כשאני עדיין נאבקת בכתיבת טקסטים ויצירת דימויים. העבודה על פרויקט גמר בזמנים של סגר, בידוד חברתי וחוסר יציבות כללי הייתה לי קשה משחשבתי, וכששמעתי שהמחלקה מאפשרת למספר תלמידים לדחות את ההגשה שלהם לנובמבר בעקבות המצב, החלטתי להשתמש בתוספת הזמן הזו.
זו לא הייתה החלטה קלה מפני שלא זכיתי להגיש את הפרויקט יחד עם רוב חבריי או להשתתף בתערוכת הסיום העצמאית שהקימו, ומעבר לכך הארכתי את זמן העבודה שלי לשמונה חודשים ארוכים ומתישים. עם זאת, כעת היה לי זמן רב יותר להתעמק בפרויקט ולבסס את השפה הויזואלית שלו.
עיצוב ועימוד הספר היו השלב הסופי. גם אלה התגלו כאתגר מפני שהייתי צריכה למצוא דרך לשלב בין עולם הדיגיטל המסועף וחסר הגבולות לעולם הדפוס של המילונים והאנציקלופדיות, שבו הכללים קבועים וידועים. בסופו של דבר בחרתי להציג את הטקסטים בצורה קריאה וברורה, כשהם מחולקים לקטגוריות של דמויות, קהילות, רעיונות וקונספירציות ותופעות רשת.
שילבתי בספר אלמנטים דיגיטליים של ASCII – צורת אמנות ממוחשבת שהייתה נפוצה בפורומים וצ׳אטים בראשיתו של האינטרנט, שבה משתמשים בתווי טקסט על מנת ליצור תמונות. את יצירות ה־ASCII שהשתמשתי בהן מצאתי בארכיונים באינטרנט, והן שייכות לאמנים שהתירו אותן לשימוש חופשי
שילבתי בספר אלמנטים דיגיטליים של ASCII – צורת אמנות ממוחשבת שהייתה נפוצה בפורומים וצ׳אטים בראשיתו של האינטרנט, שבה משתמשים בתווי טקסט על מנת ליצור תמונות. את יצירות ה־ASCII שהשתמשתי בהן מצאתי בארכיונים באינטרנט, והן שייכות לאמנים שהתירו אותן לשימוש חופשי. על כריכת הספר הרכבתי דימוי שמשלב את שמו של המדריך, Weird Wide Web, כשהוא מופיע בפונטים שונים המורכבים מתווים בלבד.
כעת, לאחר שהגשתי את הפרוייקט, אני יכולה להעיד שאין דבר מספק יותר מעבודה על נושא הקרוב ללבך. האינטרנט כותב את ההיסטוריה של עצמו, ולפעמים נדמה שאין סיבה לקשור את הדברים לרצף כרונולוגי הגיוני.
אבל דווקא בימינו, כשהעולם האינטרנטי יוצא משליטה ואולי מאבד חלק מהתום שאפיין אותו בשנות התבגרותי, אני מרגישה שיש טעם לעצור ולהתבונן בתופעות הללו, לא להירתע מהקיצוניות המסוימת שהן טומנות בחובן ולחגוג את החופש וסערת הדמיון שהן מאפשרות.
מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו
הפוסט ליאור בר־נוי // Weird Wide Web הופיע לראשונה ב-מגזין פורטפוליו.