Yuval:
הי רותם, מה שלומך?
Rotem:
היי יובל, נהדר, תודה ואתה?
Yuval:
גם! לא מתלונן… תגיד, מה אתה עושה בימים אלו? לא יצא לנו להתראות מאז הקורס
Rotem:
נכון, לא התראינו המון זמן ואפילו התפספסנו בפתיחה של התערוכה, אבל אני דואג להתעדכן בבלוג שלך באופן קבוע. ימים מרגשים, מעורב בהרבה פרויקטים שונים במקביל ונהנה מהמערבולת הזו לעת עתה
Yuval:
זה כבר לא בלוג, זה מגזין!
Rotem:
אני מהקוראים הוותיקים, לפני שהתרחבת להיות מגזין ושכרת משרדים ברוטשילד ☺
Yuval:
לול… ובכל זאת: ספר קצת על עצמך, לטובת מי שלא מכיר, מה למדת ואיפה, מתי, מה עשית מאז ומה קורה איתך היום
Rotem:
אני מעצב תקשורת חזותית, בוגר מכון טכנולוגי חולון משנת 2005. ב-2006 עברתי ללונדון ושם הייתי ארט דיירקטור ב-20th Century Fox ואחר כך הקמתי סטודיו לעיצוב ואנימציה שפעיל גם היום, בעיקר בעיצוב לטלויזיה ותעשיית משחקי הוידאו. עבדנו בין השאר על משחקים כמו Call of Duty (לקוראים היותר גיקים זה יגיד משהו).
בשנת 2013 חזרתי לארץ עם משפחתי ומאז הספקתי לסיים תואר שני במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל בניהול עיצוב וחדשנות (שם גם נפגשנו, במסגרת אחד הקורסים שאתה מלמד), להקים סטארטאפ שמקווה לתת פתרון למנהלי עיצוב באיתור וניהול פרילאנסרים וגם עוד פרוייקט אישי קטן בשם ג׳יאנימו
Yuval:
ומה אתה מציג בתערוכת הבוגרים של התואר השני?
Rotem:
השנה זו הפעם הראשונה שהמסלול לניהול עיצוב וחדשנות מציג בתערוכה יחד עם המסלולים האחרים בתואר. כיוון שעבודות הגמר שלנו אינן מוצרים פיזיים, אלא עבודות מחקר כתובות, היה אתגר לא קטן בהצגת התוצרים למבקרים. בבצלאל ערכו סרטונים קצרים שמוקרנים על מסכים בתערוכה ומציגים בצורה גרפית את התובנות העיקריות מכל פרוייקט. האמיצים יוכלו גם לעיין בעבודות הכרוכות שמונחות אחר כבוד בחדר אחר.
המחקר שלי, בהנחיית ד״ר מיכאל ססלר, עוסק בייעול תהליך האיתור וההשמה של פרילנסרים מתחומי העיצוב, תוך אישוש הצורך ואפיונו, ניתוח השוק, הבנת צורכיהם השונים של מנהל עיצוב והמעצב העצמאי. אני מציע פתרון יישומי וחדשני – מערכת לאיתור, גיוס וניהול פרילנסרים באמצעות כלכלת שיתוף.
Yuval:
שנייה לפני ג׳יאנימו, אני רגע רוצה לשאול על call of duty. איך זה קרה?
Rotem:
מיד לאחר שעזבתי את 20th Century Fox החלטתי להיות פרילנסר ולעבוד בעבור חברות שונות כדי להתחכך קצת בתעשייה המקומית. לא היו לי קשרים בכלל ואני זוכר שביום הראשון שלי בסוהו הלכתי מרחוב לרחוב עם פנקס ורשמתי את כל הכתובות של סטודיואים שעד אז קראתי עליהם רק באינטרנט ושלחתי להם דיסק עם העבודות שלי.
אחד הסטודיואים הראשונים שהעסיקו אותי בתור ארט דיירקטור עצמאי קיבל בדיוק את 4 call of duty כפרויקט, ועבדתי עם הצוות על העיצוב של כל קטעי המעבר במשחק. כאשר COD5 ואחר כך 6 הגיעו, הסטודיו שפתחתי קיבל כבר חלק מעבודה ישירות (זה פרויקט ענק שמחולק בין מספר חברות). אני ממש לא גיימר בעצמי, אבל אפשר בהחלט להגיד שזאת הייתה כניסה מרשימה לעולם המשחקים. וכמובן הרבה מזל…
Yuval:
ואיך היה לעבוד על זה?
Rotem:
חוויה מדהימה. אלו פרויקטים מאד גדולים שמנוהלים מארצות הברית בתקציבים מרשימים. ב-COD5 השחקן משחק חייל אמריקני בקמפיין הפסיפי, ואנחנו כתבנו, עיצבנו והנפשנו סרטוני מעבר שנותנים את סיפור המסגרת ההיסטורי לשחקן. העיצוב הושפע מפוסטרי פרופגנדה של מלחמת העולם השנייה והסרטונים הכילו גם הרבה קטעי ארכיון. היה כאן אתגר לא פשוט איך להעביר נרטיב היסטורי בווידאו של דקה לילד בן 12, שהדבר היחיד שהוא רוצה זה לדלג על הווידאו ולהמשיך להשמיד חיילים יפנים בשוחות. אני מקווה שהצלחנו לעניין אותם גם בקיסר הירוהיטו ובפרל הרבור
Yuval:
באמת נשמע מדהים. והנה חזרת ועכשיו יש את ג׳יאנימו. איך זה קרה?
Rotem:
הבן הבכור שלנו נולד ב-2010 בלונדון ואני מניח שעברתי את אותה חוויה שכל הורה צעיר לילד ראשון עובר. הדבר הרך והחמוד הזה מגיע לעולם ופתאום יש לך חשק לעשות טוב – אולי כדי לעטוף אותו, ואולי גם את עצמך בקצת צמר גפן. אז לקחתי הפסקה קלה מאנימציה של זומבים מדממים וחיילים מתפוצצים, והתחלתי לכתוב סיפורי הרפתקאות לחדרי ילדים
Yuval:
ואז מה? יש סיפור ו… מתי נכנס החלק הוויזואלי? ואולי תגיד מה זה ג׳יאנימו בכלל (ומה משמעות השם הזה?)
Rotem:
״ג׳יה״ היתה המילה הראשונה של איתמר, ככה הוא קרא לבובת ג׳ירפה אומללה שהוא אהב ללעוס. חיברתי את זה יחד עם ״ג׳יראנימו״ ועם העובדה שאין אף שם פנוי לאתר באינטרנט, וזה מה שיצא…
גרנו באותה תקופה בלונדון וכשאיתמר היה בן שנה חיפשנו מדבקות קיר לחדר שלו. למרות שאנגליה היא ממלכת הטפטים, לא מצאנו משהו מעניין מספיק והתפשרנו על דינוזאורים משעממים שתלשו לנו חצי מהקיר כשניסינו להוריד אותם. בשעת סיפור איתמר ואני היינו מקשקשים עם הדמויות על הקיר, נפרדים ללילה טוב, ואז הבנתי שיש כאן משהו מעניין ששווה פיתוח.
ג׳יאנימו הוא סט של מדבקות קיר שמכיל כעשר דמויות וכ-20 אביזרים ופרופס לסביבה. מעין מאקט תיאטרון, שהילד וההורה יכולים להדביק על קירות החדר והופכים אותו לחוויה סיפורית בשלושה ממדים. המדבקות מודפסות על חומר דמוי בד, מט ומאד איכותי, שניתן להעברה ולהדבקה חוזרת אין ספור פעמים, כך שהמיקומים יכולים להשתנות בהתאם לסיפור.
הדמויות מעוצבות תוך שהן עושות פעולה הקשורה לאובייקטים תלת ממדיים בחדר. לדוגמה, מפלצת גרביים שהתיישבה על הרדיאטור ומנתרת מהחום, או ילד ויקינג שנתלה ממתג האור ומנסה לכבות אותו. הסט מגיע עם סיפור מסגרת ורקע על כל דמות ודמות, שעוזרים להורים ולילדים לחבר סיפורים משלהם, כל ערב לפני השינה. בסך הכל כתבתי ארבע הרפתקאות חדר שונות, Mini-Adventures, שאליהן יוצאים הילדים והדמויות. לכל הרפתקאה דמויות אחרות וסיפור מסגרת שונה
Yuval:
זה נשמע סופר מגניב. איך זה עובד שאפשר להוריד ולהחזיר מדבקות? זה פטנט חדש או משהו קיים?
Rotem:
המדבקות מודפסות על חומר שנקרא PhotoTex, פטנט אמריקני חדש למדי שפותח בעבור תערוכות. הדבק מאד סלחן, כך שאפשר לקפל את המדבקה על עצמה ולהפריד בחזרה ללא עיוותים. הוא חזק, אבל לא משאיר סימנים או פוגע בקיר, הדיו הוא על בסיס מים ולא רעיל. התכונה הכי חשובה מבחינתי זו הנראות שלו: הוא בנוי מחוטי שתי וערב, ולכן מרגיש כמו בד דק שמתוח על הקיר. הוא גם מגיע בגימור מט ולא נותן את התחושה הזולה והפלסטית של מדבקות וניל.
זהו, נראה לי שעברתי את מבחן ההסמכה להיות סוכן שלהם בארץ, לא?
Yuval:
לגמרי… ועוד שאלה על הסגנון המאוייר – אחרי שאני שומע את הסיפור שלך אני באמת יכול להגיד שיש שם משהו שהוא קצת ממשחקי מחשב ושהוא לא מאד ישראלי, עד כמה שאפשר בכלל להגיד כזה דבר. אתה מסכים?
Rotem:
בהחלט. למזלי כישורי הכתיבה והארט דיירקשיין שלי מפותחים יותר מיכולות האיור, ולכן עבדתי עם מספר מאיירים מקנדה, אנגליה וצרפת, לאחר שקיבלו סקיצות ראשוניות ממני. רציתי להימנע מאיורים וקטורים או Flat Design וניסיתי ללכת על קו הרבה יותר חומרי, עם שכבות של צבע ועושר שמראה את משיכות המכחול ומקרין חום ואותנטיות. זה יותר קרוב ל-Concept Art שאנחנו עושים למשחקי מחשב, מאשר לאיור
Yuval:
מי המאיירים? איך הגעת אליהם?
Rotem:
במסגרת העבודה בסטודיו אני נחשף למאות כשרונות, ומחפש אותם באופן אקטיבי כל הזמן. מודל העבודה שלנו בנוי על עבודה עם פרילנסרים מכל העולם (בעיקר בעבודה מרוחקת) וחלק מרכזי בעבודת ההפקה הוא איתור של אנשים מתאימים וניהול שלהם כצוות לטובת פרויקט ספציפי. לא פעם אנחנו עובדים עם מעצב שיושב בריו עם הלפטופ שלו על החוף יחד עם אנימטור מפריז
Yuval:
אז שתי שאלות חשובות: 1. איפה אפשר לקנות וכמה עולה? 2. ולמה שלא תעשו משהו בשבוע האיור?
Rotem:
סט (גליון של 150×55 ס״מ שמכיל את כל המדבקות) עולה 75$ וכרגע אנחנו מוכרים רק בארצות הברית, בעיקר מכיוון שהמשלוח יקר והופך את העניין לפחות אטרקטיבי. יש גם מדי גובה מדליקים שעולים 65$
ולגבי שבוע האיור – נשמח מאד מאד
Yuval:
יפה! (ועל שבוע האיור נדבר בפעם אחרת). משהו חשוב נוסף לספר?
Rotem:
זה השלב שאתה מעניק את הסרט ואני מבקש שלום עולמי?
Yuval:
פחות…
Rotem:
רק טוב לכולם, ותודה רבה על המגזין. כיף לקרוא ולשטוף את העיניים בעבודות של מעצבים ומעצבות מוכשרים (אין הנחתום מעיד על עיסתו)
Yuval:
יפה!
